export

משק האנרגיה בישראל – יצוא ועתודות

פרק חמישי

בפרק הקודם הסברנו את ההקשר המדיני שיש לאנרגיית הגז ולסחר בה. בפרק הנוכחי נתייחס להיבט הכלכלי הקיים לייצוא הגז עבור מדינת ישראל.

 כאמור, בשנות האלפיים גבר השימוש בגז בתעשייה הישראלית, עם גילויים של מאגרי גז רבים במרחב ה"מים הכלכליים" של המדינה. ההפקה של גז כחול-לבן פטרה את ישראל מייבוא דלקים אשר מייקר את השימושים האנרגטיים השונים במדינה, וסייעה בהעלאת הכנסותיה של המדינה. ראיה לכך היא ההצלחה בצמצום ההפסדים הכספיים של המדינה בעקבות מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. הרווחים מהגז הצליחו לקזז את עלויות המלחמה ולצמצם את הפגיעה הכלכלית שהסב המבצע למשק.

צריכת הגז במשק המקומי בישראל מתחלקת למספר ענפים: החשמל שהוא העיקרי, התעשייה, התחבורה וצרכנים פרטיים. בשנת 2019 צרכה חברת החשמל בישראל כ-9.29 BCM גז. התעשייה השתמשה בכ-2 BCM גז. בשנת 2020 צרכה חברת החשמל 2.3892 BCM.

תועלת נוספת מהגברת השימוש בגז נוגעת לכספי המיסים: ככל שגובר השימוש בגז כחול לבן כך עולה שיעור המיסים המועברים למשק המדינה. זאת בשעה שהדלקים האחרים מיובאים ומניבים למדינה הרבה פחות הכנסות ממיסים. על פי הדו"ח של רשות הגז, בעתיד צפויים לחזור אל המשק רוב רובם של הכספים שהושקעו בפיתוח הגז הטבעי, באמצעות גביית מיסים (מס חברות 23%), תמלוגים (12.5%) והיטלים  מיוחדים כמו "היטל ששינסקי".

"היטל ששינסקי" הינו תוצר עבודתה של וועדת 'ששינסקי', וועדה שהוקמה לפי החלטת שר האוצר יובל שטייניץ ב2010, בראשותו של פרופסור איתן ששינסקי ובכירים במשק, ובחנה את מדיניות האנרגיה של ישראל. וועדת ששינסקי המליצה להעלות את המיסוי על רווחי הפקת הנפט והגז. למימוש ההמלצות נחקק חוק היטל רווחי המס התשע"א-2011, שבשנת 2014 שונה שמו לחוק מיסוי רווחים ממשאבי הטבע.

תגליות הגז הרבות של מדינת ישראל לא השפיעו רק ברמה הכלכלית והמדינית על המדינה, אלא גם ברמה הפוליטית. משרד האנרגיה היה צריך לקבל החלטה איזו מדיניות להתוות לאור יתרות הגז הנדיבות שיש לישראל. לאחר פעילות וועדת ששינסקי, הוקמה ב2012 וועדת צמח, בראשות מי שהיה אז מנכ"ל משרד האנרגיה והמים (וחבר בוועדת ששינסקי) שאול צמח. הוועדה סייעה למשרד האנרגיה להחליט איזו כמות BCM גז המדינה משאירה לעצמה, עבור המשק המקומי, ואיזו כמות לייצא. לאחר וועדת 'ששינסקי', קמה וועדת צמח ולאחריה קמה וועדת 'אדירי' ו-וועדת 'אדירי 2', אליהן נגיע בהמשך. הן נדרשו לסוגיית ייצוא הגז לאיחוד האירופי ולפתרון הדילמה של ייצוא הגז בעידן ההתחממות הגלובאלית והדרישה לדלקים ירוקים. הוועדות הממשלתיות הללו פעלו במהלך העשור הקודם בתקופה של מחאות ציבוריות סוערות והפגנות רבות כנגד מה שנקרא בפי רבים: "שוד הגז". ניגע בטיעונים המרכזיים של מתנגדי ייצוא הגז מישראל אל מדינות אחרות בפרק הבא.

נהנתם מהמאמר? שתפו אותו עם חבר :)

שתפו בפייסבוק
שתפו בלינקדין
שתפו במייל
שתפו בווצאפ