הממשלה ה26 יצאה לדרך ומהר מאוד כחלק מכינונה החלו שינויים.
ביטולי רפורמות, חוקים ותהליכים שהממשלה הקודמת החלה ואם לדייק אז גולת הכותרת של הממשלה הנכנסת היא ביטול המס על החד"פ והמשקאות הממותקים.
איני מבין גדול בבריאות אז לא אגע במיסוי המשקאות המתוקים, אך החד"פ היה עד לפני כשנה מוצר צריכה בסיסי בכל משק בית ישראלי.
יש יותר ישראלי ממנגל בעצמאות עם כלים חד פעמיים? לא.
ובכל זאת הממשלה הקודמת החליטה על מיסוי מסיבות סביבתיות.

אחת הרפורמות הגדולות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר במשלה הקודמת היתה החלת המיסוי על הכלים החד פעמיים.

"ישראל – במקום הראשון בעולם בייצור אשפה ובשימוש בכלים חד פעמיים" כך אומר עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת בעמותת אדם טבע ודין בסף שנת 2021  בפאנל בוועידת האנרגיה של כלכליסט.
אז נכון, המוח הישראלי מחפש דרכים קלות יותר ואולי נוחות יותר מכדי לשטוף כלים, אך האם הדבר כלכלי?

כמה בכלל עולה שטיפת כלים ממוצעת אל מול סעודה של כ5 נפשות של כלים חד פעמיים?

אז לא אין פה תחרות ממשית.
כוס: 10 אגורות לכוס (0.5 ש"ח).
 סכו"ם: 0.9 אגורות לסט (4.5 ש"ח).
 צלחות: 0.6 אגורות לצלחת (3.5 ש"ח)
 צלחת מרק: 0.39 אגורות לצלחת (1.95 ש"ח).
 סה"כ 10.45 ש"ח.

בשטיפה כלים ממוצעת מתבזבזים כ14 ליטר מים שעלותם לא מגיעה לכחצי שקל.
אז טענה אחת הפרכנו. זול זה לא.
גם אם נבטל לכאורה את המס על מחירי המוצרים שפירטנו יהיה כחצי ועדיין יותר זול לשטוף כלים.

אז נכון, אי אפשר לכפות על אוכלוסייה שלמה את מחירי החד פעמי.
ובכן, כמה מהלך המיסוי הכניס לכלכלת המדינה?

330 מיליון שקלים בשנה.
כן כן, אלה הכנסות המדינה בשנת 2022 ממיסוי על כלים חד פעמיים.
אז נכון לא הגבלנו אף אחד ולא אסרנו (כמו שעושים בחלק ממדינות אירופה) ואנשים עשו לביתם והחליטו שגם אם המחיר גבוה הם מעוניינים להעדיף את המוצר הנ"ל.

נתון נוסף שמעניין הוא נתוני צריכת הכלים החד פעמיים.
ובכן גם הוא מפתיע, ירידה של כ34% בצריכת כלים פעמיים בחודשים נובמבר 2021 ועד לאוקטובר 2022 (ע"פ נתוני מחקר חברת סטורקנסט).

שנייה לפני שנספיד את המס, הוא בוטל רק עד סוף שנת 2023 ולאחר מכן כבר יבחנו את הנושא מחדש.
ראש הממשלה אף הנחה את שר האוצר למציאת חלופה לנושא ולהכנסות המדינה שהיה מהמס בתוך כחצי שנה.

משרדי הממשלה והכנסת מאידך כבר מזמן שינו גישה והפסיקו בשימוש בכלים חד פעמיים.
בוועדות הכנסת עד לפני מספר שנים היו משתמשים בפחיות שתייה מתוקה ובקבוקי מים\סודה מפלסטיק וגם בכיבוד עשיר בערכים תזונתיים שליליים, אך הכנסת עברה למודל כנסת ירוקה שבו הכנסת רכשה טאבלטים שיחליפו את הניירות בוועדות, כיבוד הכנסת מסתכם בבקבוקי זכוכית של מים\סודה ושתייה חמה בכוסות רב פעמיות בלבד ומעבר למיזוג אוויר חסכוני אשר החיסכון השנתי לכנסת ולמשלמי המיסים נעמד על מס' מיליונים לא מבוטל בשנה.
האמון על כך היה יו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין אשר הנושא היה קרוב לליבו והוא ניסה לשכנע עוד פרלמנטרים לעשות את השינוי הנ"ל.

חשבתם שהמס מספיק?

רשתות השיווק ניסו לעשות מהלך כלכלי מתוחכם בהחלט וחשבו שהציבור לא יבחין בכך.
בנובמר האחרון בנק ישראל פירסם מחקר באתר כלכליסט אודות כך שרשתות השיווק ניצלו את הטלת המס והעלו את מחירי החד פעמי בכ70% במקום 42% כנדרש בחוק.

הרגלי הצריכה בהחלט פחתו ועדיין פלח אוכלוסייה לא מבוטל המשיך להשתמש בכלים החד פעמיים המזהמים מה שהכניס לקופת המדינה בשנת 2022 330 מיליון שקלים, אחת ההחלטות אשר אין עליהם שום ויכוח בשולחן הממשלה למעט התנגדות של השרה לאיכות הסביבה עידית סילמן שהגדירה והבהירה שתצטרך להיות תוכנית חלופית אשר בחלקה תתמקד בחינוך והדרכה בנושא.

המס על הכלים החד פעמיים בהחלט הוכיח עצמו.
כלכלית הוא הוגדר כהצלחה (330 מיליון שקלים בשנה) מעשית הוא הפחית משמעותית את הצריכה המזהמת ובכל זאת הוא בוטל, במשרדי הממשלה והאוצר מאשימים את צמד המילים הסכמים קואליציוניים.

זול יותר זה בהחלט זול, אך האם העניין ישים והאם נראה שינוי ממשי בתצורה הזאת בשנים הקרובות? ימים יגידו.