הרשמו לניוזלטר שלנו
וקבלו טיפים ומדריכים פשוטים על כסף וחיים יעילים ישירות למייל שלכם מידי חודש :)
מבטיחים לשלוח רק דברים טובים
רבות דובר באמצעי התקשורת בחודשים ה אחרונים אודות הרפורמה המשפטית.
על פניו לא נראה שיש הסכמה רווחת בקרב הציבור אודותיה, וגם כאן כשהנושא עולה מתוך אנשי הקואליציה המדינה חצויה לפי ימין ושמאל.
ברפורמה המשפטית יש כ4 סעיפים שבכוונת יוזמיה לחוקק אותם ולשנותם:
המצב כיום: ללא מקור חוקי, שופטי העליון נטלו לעצמם יכולת בלתי מוגבלת וחסרת תקדים בעולם, כדי להתערב בהחלטות של הממשלה, שריה והרשויות הכפופות להם על בסיס העילה שמדובר בהחלטה הלוקה "בחוסר סבירות קיצוני".
משנת 1978 בעת מינויו של אהרון ברק לשופט בית המשפט העליון ולאחר מכן ב1995 בעת שכיהן כנשיא בית המשפט העליון מינה גם ברק המון מקרובים לו בתפקידי מפתח במערכת המשפט שגרמו לו לשמור על אותו קוו רעיוני שלו במהלך השנים וגם עזרו לו לחזק את מעמדו ודעותיו בפני פסילת חוקים או נושאים משפטיים אחרים.
ההצעה: ביטול יכולתם של שופטי העליון לפסול החלטות של הממשלה, שריה והרשויות הכפופות לה, על בסיס הנימוק שאותה החלטה לוקה 'בחוסר סבירות קיצוני'. הסמכות לבקר את שיקול הדעת של הממשלה, של שריה ושל הרשויות הכפופות לה, תשוב לידי הכנסת.
המצב כיום: לנציגים שאינם נבחרי הציבור יש רוב בוועדה. 5 מתוך 9 הנציגים הם שופטים ועורכי דין. כדי למנות שופטים דרוש רוב של 7 מתוך 9, וכתוצאה מכך נוצר ווטו לשופטים אשר מצביעים פה אחד ובעצם ממנים את עצמם.
ההצעה: הועדה תורחב ל11 נציגים. לראשונה, יינתן ייצוג שווה לכל אחת משלוש הרשויות: 3 שופטים, 3 שרים, 3 חברי כנסת – יו"ר ועדת הכנסת, ועדת החוקה כנציגי הקואליציה, יו"ר הועדה לביקורת המדינה כנציג האופוזיציה. הרוב הדרוש למינוי שופט יהיה רוב רגיל. בנוסף, ימונו שני נציגי ציבור על ידי שר המשפטים. התוכנית תאזן ותגוון את הרכב השופטים במערכת המשפט.
המצב כיום: בית המשפט פסל 22 חוקים שחוקקה הכנסת, ללא בסיס חוקי המאפשר לשופטים לעשות זאת.
בית המשפט פסל את אותם חוקים מתוך אקטיביזם שיפוטי מסוים ובכך גם הביע את דעותיו הפוליטיות\אידיאולוגיות בתצורה כזו או אחרת.
הטענה של מתנגדי הרפורמה היא שבית המשםט יפסול כעת יותר חוקים שמחוקקים דרך הרשות המחוקקת (כנסת) והטענה הזאת מנומקת בתצורה כזו שבית המשפט עד כה פסל רק אותם 22 חוקים שלטענת בית המשפט התבססו על רעיונות גזעניים/קיצוניים אחרים.
לצורך הדוגמא חוק החמץ ב2020 שהוא בין האחרונים אותם פסל בג"ץ בטענה שישנה פגיעה בזכויות יסוד ובכבוד המטופל ובכך מנעו את הוצאת החוק לפועל וביטלו את סמכות בתי החולים להכריע בסוגייה זו.
בנוסף, בית המשפט העליון קיים דיונים על חוקי יסוד והעלה את האפשרות שניתן לבטלם.
ההצעה:
המצב כיום: חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה הפכה למחייבת, ללא שום בסיס חוקי הקובע זאת.
היועץ המשפטי הפך לחוק עצמו וכתוצאה מכך נוצרה פגיעה אנושה ביכולת הממשלה ושריה לקדם את המדיניות שבשמה נבחרו.
ההצעה: מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יתבצע כמשרת אמון בידי השרים. היועצים המשפטיים יהיו כפופים לשר ולא ליועצת המשפטית לממשלה. חוות דעת משפטית לא תקבע את המצב החוקי ולא תחייב את הממשלה, אלא תישאר כשמה – חוות דעת משפטית של היועץ.
(מתוך המדריך המלא לרפורמה-תנועת אם תרצו)
הטענה העיקרית של רבים מתומכי הרפורמה היא שבג"ץ מורכב מנפוטיזם שלם של קידום המון מקורבי השופט (בדימוס) אהרון ברק ובטענה שהרכב שופטי בג"ץ אינו ניטרלי ונוטה להיות גם גזעני.
הטענה של מתנגדי הרפורמה המשפטית היא שבג"ץ פסל רק 22 חוקים בעיקר משיקולים של פגיעה בכבוד האדם וחירותו, בחופש העיסוק ובשוויון.
אז ככה:
האיום העיקרי של הכלכלנים הבכירים היא ירידת בדירוג האשראי והדוגמא הכי טובה שלהם היא פולין שבשנת 2016 כחלק משינויי חקיקה של הממשלה בפולין גרם להורדה על ידי הp&S.
בשנת 2016 אכן דירוג האשראי בפולין ירד אך לאחר שנתיים ב2018 דירוג האשראי עלה בחזרה והכל חזר לקדמותו.
בישראל המצב קצת שונה מכיוון שבישראל הנהירה החיצונית לא מתבססת בעיקר ממשקיעים אלא מבעלי החברות שכעת חוששים מהנושא וזאת בטענות פוליטיות שרבים מבעלי חברות ההיי-טק שמעבירים את כספם לחו"ל אמרו שזה בגלל שהם מתנגדים לרפורמה.
עיקרון אחד חשוב מאוד-המשקיעים אוהבים יציבות.
מה זה אומר? שאם כרגע המהפכה המשפטית כביכול תזעזע ותגרום למשקיעים לעזוב את המדינה (כמו שכבר קורה) אז המצב הכלכלי בהחלט יהיה מעורער.
אך בעת שהמצב הפוליטי במדינה יתאזן וייראו שמערכת הבלמים האיזונים עובדת כנדרש המשקיעים יחזרו ואיתם גם דירוג האשראי ועוד.
לא מדובר במסע הפחדות של חוששי הרפורמה אלא חששות מוצקים, כי בעת שהמצב הפוליטי לא מתנדנד המצב יכול להתאזן ולחזור לקדמותו, אך אם לא, זה יכול בהחלט לפגוע בכלכלה.
הסבירות הגבוהה יותר היא שהמצב לא יחזור לקדמותו בעקבות כך.
הכנסות מס הכנסה מתעשיית ההיי-טק מוערכת בכ25% מכלל ההכנסות. מה שאומר עזיבת תעשיית היי-טק את המדינה הינו בהחלט זעזוע רציני גם אם וכאשר לאחר מכן המצב יחזור לקדמותו.
זה מצב שבהחלט יכול לאינפלציה רצינית ולאנשים לחשוב בשנית אם להמשיך לחיות פה או להגר לחו"ל.
לדוגמא: עובד היי-טק שמרוויח משכורת שמוערכת בכ30-40 אלף ש"ח נמצאת במדרגת המס בין הגבוהות ביותר, הווה אומר הוא מפריש למס הכנסה כ30-40% ממשכורתו (ברוטו).
כשעובד היי-טק כזה רואה את החברה שבה הוא עובד משגשגת בחו"ל וגם שם יש דרישה ואפשרות להעניק לו מסגרת בטוחה יותר פיננסית ומעשית מה האינטרס הכלכלי שלו להמשיך לגור כאן?
או בכלל מה האינטרס של מנכ"ל\בעלי החברה להמשיך לנהל אותה מהארץ?
אז בצעד הראשון כמו שניתן לראות בדוגמת חברות כמו "WIZ" "פאפאיה גלובל" (ועוד חברות) החליטו על העברת הכספים לחו"ל. בשלב הבא כשהתחזוקה והעובדים יעלו להם פה יותר הם אולי ישקלו גם מעבר החברה בתצורה כזו או אחרת לחו"ל או בכלל האפשרות להעסיק עובדים זרים במדינות זרות ולאבד את הצביון הישראל שלהם לחלוטין.
דבר שכזה החלט ריאלי ומונח על הכף.
הרי בסוף הכל מתפרש כאינטרס כלכלי וכשהוא ייפגע כל משקיע\בעל חברה יעשה את החושבים הכלכליים שלו.
אם חברות היי-טק ייראו פה זעזוע זה גם יכול לפגוע בחברות שיירצו לבצע מכירות כלפי חברת זרות בגלל שהחברה מתבססת במדינה שבה המצב הפוליטי מדיני מורכב ומוטל בספק זמני-תמידי לכשיהיה.
אז כמו שכבר אמרתי, פולין היא הדוגמא הטובה ביותר למה שמדינתנו הקטנה עוברת כעת, אך עם זאת הממשל הפולני ידע למצב את המדינה בתצורה טובה שהחזירה את דירוג האשראי ונתנה למדינה לגיטימציה חוקית אל מול ראשויות אכיפת החוק והמשפט.
טווח קצר: בריחת משקיעים בטענה פוליטית או מסיבות מדיניות כאלו ואחרים.
טווח ארוך: 2 אופציות
דבר שיכול גם לגרום לפיטורים רבים של עובדים או מעבר (רילוקיישן) של המון עובדי הייטק שיעברו לגור בחו"ל בתצורה כזו או אחרת.
השפעות התעשייה לטווח הקצר והארוך מאוד דומות לאלה של ההייטק, רק שכאן יש פחות חשש.
מבחינת המדינות/חברות שעובדות עם יצואניות בארץ אין כל קשר או חשש מהמצב המדיני-פוליטי וגם לא אמור להיות אלא אם כן יחליטו על הפסקת ייצור מסוים של פריט כזה או אחר.
לא אמורה להיות השפעה (לפחות לטווח הקצר) על התעשייה.
החשש הגדול ביותר שאמור להיות הוא מבריחת המשקיעים וחברות ההייטק, מעבר של חברות רבות לעבוד בחו"ל יכול לגרום לפיטורים רבים בתעשייה מה שיביא כוח אדם בכמות גדולה לתעשייה החיצונית.
תעשיית הייצוא של המדינה גם לא אמורה להיפגע כלל מההחלטות בטווח הקצר וגם לא נראה שיש חברה כלשהי שמקבלת מישראל סחורה וזה בראש מעייניה.
בתחום הביטחון ההשלכות יכולות להיות משמעותיות מאוד.
תקציב הביטחון של ישראל אומנם נאמד בכ59 מיליארד שקל, הסיוע האמריקאי מוערך בכ4 מיליון דולר (בממוצע) בשנה.
ההשפעה על הסיוע הביטחוני שישראל מקבלת יכול להיות הרסני מאוד ולגרום לקיצוץ נרחב בתקציב הביטחון.
תקציב הביטחון הוא התקציב היחידי (כמעט) שאי אפשר לחזות אותו בוודאות ולכן השיקול והמחשבה בנוגע לנושא הזה רגישה מאוד.
מנגד אפשר גם להסתכל על התפיסה הדמוקרטית שאומרת שדעת הרוב היא זאת שקובעת ודעת הרוב ידעה בבוא העת בקלפי אודות אידיאולוגיות המפלגות ומצען, כלומר המצביע שתמך באחת מהמפלגות שתומכות ומובילות כעת את הרפורמה המשפטית ידע אודות הרפורמה והצביע במטרה להעביר אותה והתנגדות לכך הינו מעשה דמוקרטי אך נתון להחלטת הקואליציה שנבחרה גם בצורה דמוקרטית וכאן כבר נכנסת שאלת המשילות ותצורתה.
כאמצעי בסיסי למדינה דמוקרטית תקינה אך במצב של טענה לדמוקרטיה כזו או אחרת יש שייטענו שבתצורה דמוקרטית גם צריך להתחשב בחלק נכבד מהאומה שמתנגד לכך ולא לרמוס את זכויותיו, כן זהו עקרון דמוקרטי גם.
בסוף צריך לזכור שהתנגדות לכך היא חוקית אך אמורה להיעשות בתצורות מתאימות שנועדו לכך כדוגמת החופש והזכות להפגין, בדיוני ועדות חוק חוקה ומשפט ובמליאת הכנסת על ידי נבחרי הציבור שנשלחו למשימה ועל כך מקבלים את שכרם.
וקבלו טיפים ומדריכים פשוטים על כסף וחיים יעילים ישירות למייל שלכם מידי חודש :)
מבטיחים לשלוח רק דברים טובים