אני כותב את המאמר הזה על מנת להסביר קצת על הגישת ה ”אקו-קפיטליזם“ ומדוע היא מעצבנת אנשים משני צדדי המתרס, בעלי עסקים וארגוני סביבה כאחד.

קצת רקע: כמעט כל הארגונים הירוקים בעולם ובישראל בפרט, פועלים על מנת לקדם איכות חיים טובה וחיי קהילה טובים יותר. ארגונים אלו בדרך כלל פועלים בגישות שונות:

1. חינוך והגברת המודעות החברתית –
פעילי העמותות יוזמיםם פרויקטים לימודיים בבתי הספר, בצבא ובאוניברסיטאות לחיזוק ההכרה בצורך הקיומי להגן על הסביבה בה אנו חייםם ומקיימים הסברים, ימי עיון והדרכות בנושאים הקשורים בתחום.

גיוס תלמידי בתי ספר, חייליםם וסטודנטים למבצעי ניקיון ושימור של חופים, ימים ונחלים.

למגזר השלישי תרומהה משמעותית בהעלאת נושא איכות הסביבה על סדר היום הציבורי. מתנדבי העמותות עוסקים בפעילות לוביסטית וקידוםם חקיקה המיטיבה עם הסביבה, תוך השתתפות וייצוג בדיונים המתקיימים בועדות הכנסת השונות, יוזמים הפגנות ומחאות בנושאים אקולוגיים וקוראים לעשיית צדק סביבתי – חברתי באמצעות ניהול מאבקים משפטיים, חשיפה ופרסום בתקשורת.

קידום מחקר אקולוגי, על ידי מדענים ומומחים מן השורה הראשונה, אשר תכליתו למצוא חלופותת ירוקות לפיתוח ותיעוש תוך שימור הסביבה והגנה על החי הצומח – בתחומי בינוי, תחבורה, פסולת וכד'.

הגופים השונים, אשר עוסקים בתחום, פועלים כיד אחת להשגת המטרה המשותפת: הגברתת ההד הציבורי וחיזוק המודעות לנושא איכות הסביבה, תוך חתירה להישגים מעשיים ותוצאות בשטח.

כל הדרכים האלו הם דרכים ראויות ובעלי מטרות ראויות לשמן, אך לרוב הן נכשלות.

מדוע ארגונים אלו נכשלים בהשגת המטרות שלהם? התשובה היא מאוד פשוטה ”מימון, וחוסר ניהול אפקטיבי“ מול ארגונים אלו עומדים יזמים אשר מטרתםם היא להשיג לעצמם רווח קצר מועד על קידום בנייה\אספקת מוצרים\וכדומה…. יזמים אלו חמושים בעורכי דין מהשורהה הראשונה, מימון עצמי וחיצוני גבוה ביותר, רואי חשבון מעולים, כוח פוליטי מקומי\ארצי\גלובלי, והיכולת להתיש את ארגוני הסביבה אשר נשענים על כוח מתנדבים ולרוב אינם יכולים לתת מענה ראוי לצבא האדיר שבא מולם.

אחרי כל זה הארגונים עוד מופתעים שהם בדרך כלל מפסידים במאבקים? לפי דעתי הארגונים הירוקים לוקים בראייה קצרת טווח וחוסר יכולת ארגון תפעולית בקטע זה.

אז מה הפתרון לפי דעתי?

התשובה היא ”אקו-קפיטליזם“ אקו-קפיטליזם היא גישה ניהולית-סביבתית שלוקחת תחת כנפיה את גישות האקולוגיה הסביבתית ומתאימה אותה לצורת הניהול הקפיטליסטית. שלושת העקרונות שלל אקו-קפיטליזם הינם:

זוהי גישה אשר מודדת את כל ההשפעות והנזקים שנגרמת על ידי ארגון מסויים ולוקחת אותם תחת חשבון מבחינת הוצאות\הכנסות.

מדד זה מודד את כל כל ההשפעות של הכנסות\הוצאות ברמה התפעולית האמיתית של התחום אותו הוא בודק. מדד זה לוקח בחשבון גם השפעות סביבתיות\חברתיות בנוסף למדדים הכלכליים הרגילים. כבר יותר מפעם אחת הוצא למדינות לאמץ את מדד זה במקום מדד התמ“ג הנפוץ.

מדד זה בודק את מידת ההשפעה הסביבתית של ארגון ומדרג אותו בהתאם לצורה בה השפיע על הסביבה המקיפה אותו. אבל זה בלתי אפשרי לנהוג כך!

זו המחשבה אשר עוברת לכם בראש ברגע זה. אז לא נכון, ישנם חברות אשר אימצו חלק נרחב מנורמה זו על מנת לשפר עצמם בשוק תחרותי, חברות אלו מציגות תוצאות יותר טובות ורווחים עצומים בתקופה בה הכלכלה העולמית מדשדשת מאחור.

אם נחזור לארגוני סביבה, אז כיצד ארגון סביבה שלא מטרת רווח יכול לפעול כך?

דוגמא בולטת וחלוצת הגנה על הסביבה בדרך קפיטליסטית הינה World Land Trust קרן זו פועלת במתכונת קרן אחזקות סביבתית, היא הוקמה בשנת 1989 וכיום נתמכת על ידי בכירים בעולם הסביבתי אשר מזרימים אליה כספים רבים. מה שיטת הפעולה שלה? מאוד פשוט, היא קונה את השטחים המיועדים לבנייה ומייעדת אותם לצורכי תיירות אקולוגית. במקום לנסות להשפיע עלל מקבלי ההחלטות או להתעמת עם יזמי הנדל“ן, היא פשוט קובעת עובדות בשטח על ידי כך שהיא הופכת להיות הבעלים של קרקעות אלו ועל ידי כך היא שומרת על הטבע. ארגוני סביבה קנדיים ובריטים פועלים בדרך כלל במתכונת זאת על מנת לשמר את הטבע.

גישת האקו-קפיטליזם פועלת על ידי כך שהיא מפעילה נגד יזמי הנדל“ן את אותם שיטות אשר הם מאמצים על מנת להיאבק בארגוני סביבה (והאמת העצובה שהיא שהם לרוב מנצחים).

אז מה אני מציע?

התשובה שלי היא שהלוואי וקובעי המדיניות בכל תחום כלשהו יבחרו לאמץ נורמות התנהגות טובות יותר וראויות יותר, מאשר הנורמות שפשו ברוב התחומים כיום. אבל עד אותו רגע אני מציע שארגוני הסביבה יקידשו גם כספים על מנת לפתח מקורות מימון עצמאים וקניית שטחים פתוחים על מנת לשמור עליהם מהנזקים של חשיבה לטווח קצר של רוב יזמי הנדל“ן בארצנו הקטנה.

מאמר פרובוקטיבי או מעורר מחשבה, זו ההחלטה שלכם, אשמח לשמוע את דעתכם .