oil-gas-refinery-plant-petrochemical-industry-sky-sunset-factory-with-evening-manufacturing-petrochemical-industrial

משק האנרגיה בישראל – סקירה היסטורית (המשך)

פרק שני

כאמור, בפרק הקודם סקרנו את הרקע ההיסטורי לפעילות האנרגטית של מדינת ישראל בתקופת הקמתה ובפרק הנוכחי נסביר נתאר את קורותיו של חרם הנפט הערבי ונדון בהשלכותיו על ישראל.

בשנת 1960 הוקם ארגון אופ"ק (OPEC) בבגדד, בירת עירק, על ידי המדינות מפיקות הנפט המשמעותיות בעולם – וונצואלה, ערב הסעודית, אירן, עיראק וכווית. מאוחר יותר הצטרפו לארגון גם קטאר, אינדונזיה, לוב, איחוד האמירויות, אלג'יריה וניגריה. המדינות הללו מחזיקות ביותר משלושת רבעי עתודות הנפט העולמיות כיום, והתאגדותן מאפשרת להן בין היתר לתאם מחירים וליצור שיתופי פעולה מדיניים. ערב פרוץ מלחמת יום הכיפורים (1973) ייצרו מדינות OPEC כ-55% מהנפט בעולם.

עוד בשנות הקמתה של מדינת ישראל, סירבו מדינות ערב למכור לה דלקים. בשנות ה-60 הן החריפו את חרם האנרגיה ומדינת ישראל נאלצה לייבא נפט ממקורות עקיפים ובדרכים ערמומיות. מקורות ייבוא הנפט הראשיים של מדינת ישראל היו ארה"ב, דרום אפריקה (לרבות ממשטר האפרטהייד שיושם שם), מספר מדינות באמריקה הלטינית, הכורדים בעיראק ואזרבייג'ן – דרך טורקיה. חלקם מכרו לישראל נפט במשך עשרות שנים, בצורה לא ישירה. 

במלחמת ששת הימים ביוני 67' התאגדו מדינות ערב והטילו אמברגו נפט על בריטניה וארה"ב על מנת שהללו יחדלו מתמיכתן במדינת ישראל ויפסיקו לספק לה נשק. ארצות הברית החזיקה בעתודות נפט רבות משל עצמה, איתן יכלה להשתמש כחלופה לייבוא ממדינות OPEC ואף לייצא לבריטניה ולישראל. עם מלחמת יום הכיפורים, הוחרף בשנית חרם הנפט והסלים לכדי משבר אנרגיה עולמי של ממש. מדינות ערב וחברות OPEC סירבו למכור נפט למדינות מערב אירופה וצפון אמריקה ואפילו ליפן, כל עוד הללו החזיקו בנטייה פרו ישראלית. חרם הנפט מצד מדינות OPEC כלל צמצום מכירת הנפט לעולם המערבי והעלאת מחירו, כאשר מדינות שנתפסו כעוינות את הערבים (כמו ארה"ב, אנגליה, הולנד ודרום אפריקה), לא קיבלו נפט בכלל.

חרם הנפט היה דרמטי כיוון שבשנות ה-70, הנפט כבר היווה את מקור האנרגיה החשוב בעולם והחליף את הפחם, ורזרבות הנפט של ארצות הברית התדלדלו מאוד, כך שזו לא יכלה לפצות על המחסור. במערב אירופה היה מחסור חמור בדלק ומערכת החשמל לא עבדה לעיתים, מה שגרם לתורי ענק בערים הגדולות ולפרקי זמן של חשכה, למשל בלונדון.

מחסור בדלק בתחנות הדלק ברחבי מדינות המערב. התמונה מויקיפדיה.

הלחץ הצליח ובניסיון לפייס את הערבים, תוצרתן של חלק מן המדינות, לרבות יפן קנדה וחלק ממערב אירופה, לא הגיעה לארץ. למשל חברות המכוניות טויוטה, מיצובישי ומאזדה מיפן, וחברת קוקה קולה. ארצות הברית נותרה נאמנה לישראל וסיפקה לה נשק במהלך מלחמת יום הכיפורים.

חרם הנפט הוביל למשבר אנרגיה עולמי בשנות ה-70, מחירי הנפט זינקו לשמיים, כיוון שהביקושים עלו וההיצע ירד. העולם נכנס למיתון עמוק (האטה משמעותית בפעילות הכלכלית). מדינת ישראל סבלה מעליית מחירים משוגעת בעקבות החרם אך כמעט ולא הורגש מחסור בארץ וזאת הודות לאספקת הנפט הסדירה שהיא קיבלה ממשטר השאה באיראן, מדרום אפריקה וממקסיקו וכן, מחצי האי סיני שעודנו היה בשליטתה. חרף זאת, הממשלה החליטה על יום בשבוע בו הושבתה התחבורה, על מנת לייצר הזדהות עם מדינות המערב שסבלו בשל תמיכתן בישראל. המשק הישראלי סבל מאינפלציה קשה (גל של עליות מחירים) בשל התייקרות הנפט ותזקיקיו, וישראל נכנסה לסחרור אינפלציוני, למשבר במאזן התשלומים ולפגיעה בצמיחה הכלכלית שלה. שיעור האינפלציה של המדינה הגיע בשנת 1973 ל-20% וב-1976 ל-40%. בשנות ה-80 נכנסה ישראל לעידן של היפר-אינפלציה (סחרור עליית מחירים העלול להוביל לאובדן ערך המטבע) מה שחייב את המדינה להגדיל את התקציב ולהיכנס לגירעון. לשם ההשוואה, כיום רמת האינפלציה בישראל עומדת על כ-5.3%. בפרק הבא נמשיך את הדיון בהשפעת האינפלציה על צמיחתה של אנרגיית הגז בישראל.

נהנתם מהמאמר? שתפו אותו עם חבר :)

שתפו בפייסבוק
שתפו בלינקדין
שתפו במייל
שתפו בווצאפ