Red heart shape and money coins stack balancing on a seesaw

מדוע הקפיטליזם סובל מיחסי ציבור גרועים

[פוסט אורח מאת מאור* – רשת MGN]
"אני מפחד להודות שאני קפיטליסט" – כך הודה בפניי אחד מבעלי העסקים הגדולים בנפת חיפה.

האמת שהופתעתי מכך. מולי יושב אחד האנשים המשפיעים ביותר באזור. אותו אדם תורם רבות מכספו וזמנו לטובת הציבור, מעסיק עובדים, ואחראי לפרנסתן של לא פחות משלושים משפחות במישרין ועקיפין.

מדוע הוא מרגיש כך שאלתי אותו, הוא ענה: הלך הרוח של הציבור מפחיד אותי, אנחנו נמצאים בתקופה בה אני צריך לחשוב פעמיים אם אני רוצה לעשות משהו לטובת הקהילה. מצד אחד המדינה ממסה אותי עד כלות הנשימה ואז אני צריך להעלות את המחיר ללקוחות, ומצד שני למרות שאני מצליח איכשהו להרוויח הציבור שונא אותי ואת שכמותי מכיוון שאני הצלחתי והם לא.
האמת כששמעתי את דבריו הייתי בהלם ולא מכיוון שגם אני חש דומה כל הזמן, אלא מכיוון שהתחושה הזאת קיימת בכל נקודות המשק, בכל המעמדות וגם אצל צעירים. אנשים מפחדים לדבר על רצונם להצליח עקב צרות עין.

אני חייב לציין שיכולת הפרגון של החברה הישראלית מרתקת אותי. הצביעות שקיימת בחברה הישראלית היא פשוט מתועבת בעיניי. ממתי הפכנו לבעלי סטנדרט כפול שכזה? האם יצירת פערי האי שוויון היא שמכעיסה את הציבור או שלחילופין חוסר היכולת שלו לקחת אחריות היא זו שמכעיסה אותו אך הוא בוחר להוציא אותה על גורמים אחרים במשק?
המוסר הכפול בו אנחנו כציבור מחזיקים אמור לזעזע אותנו, אך הוא אינו עושה זאת. אבל האמת העצובה היא שכל זה נובע מחוסר הבנה בסיסית של מערכת הכלכלה ודרכי פעולתה.
קפיטליזם הינה תנועה כלכלית אשר התפתחה באמצע המאה ה-16, אשר שמה דגש על חופש אישי והזכות לקניין פרטי.
הרי זה נשמע הגיוני בסופו של יום "אם אני עובד קשה ולוקח סיכון, אזי מגיע לי לקטוף את פירות ההצלחה שלי".

הבעיה העיקרית של בני הדור שלי, דור ה-Y היא שאמרו לנו מגיל צעיר שמגיע לנו הכל ולא לימדו את רובנו לקחת אחריות על המעשים שלנו.

דבר זה בא לידי ביטוי בהתנהלות היומיומית שלנו מבחינת כסף והן ההתנהגות שלנו ביחס למדינה. אנחנו מצפים שאם נעבוד קשה ונמצא עבודה טובה אזי האח הגדול ידאג לנו. הרי בסופו של יום זה מפחיד לקחת אחריות אישית ולהתייעל על מנת להשיג את המטרות האישיות שלנו (יזמות, משפחה, סיפוק אישי, הצלחה אישית, ועוד….)

קפיטליזם אינה שיטה מושלמת אבל היא השיטה הכי טובה לדעתי להגשמה עצמית ולהשגת המטרות האינדיבידואליות שלנו כאדם וכחלק מיחידה אורגנית של קהילה או ארגון.

לתפיסתי קפיטליזם הינה הגישה העיקרית אשר מאפשרת לאדם להגיע למיצוי עצמי גבוה תוך השגת מטרות אישיות וחברתיות כאחד, בידיו של אדם אחראי או בעל חיבור עמוק לקהילה הקפיטליזם יכול לשמש כאמצעי אשר יכול לרומם אוכלוסיות ממצוקה כלכלית ולהעבירם למעמד סוציואקונומי גבוה יותר.
ידע ויכולת סיכון תוך עמידה בלחץ חברתי הינו הבסיס ליצירת כלכלה חזקה ומעמד ביניים חזק ויצרני.

לכן אנחנו צריכים לשנות פאזה ובמקום לרדוף את מעמד הביניים היצרני ובעלי העסקים, עלינו להגן עליהם מכיוון שהם לקחו סיכון על מנת לייצר לנו עוד מקומות תעסוקה במשק

* מאור זלוצבר – (מנכ"ל ומייסד אקסיוס)
מאסטרנט מחקרי בפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה, יזם חברתי, מוביל דעה בקהילת הירוקים בחיפה, ומשקיע בשוק ההון כבר למעלה מעשור.
[הערת מערכת – אין כאן המלצה אלא חוות דעת של כותב הפוסט שמבוסס על נסיונו]

נהנתם מהמאמר? שתפו אותו עם חבר :)

שתפו בפייסבוק
שתפו בלינקדין
שתפו במייל
שתפו בווצאפ