[פוסט אורח מאת מנחם* – רשת MGN]

השקעה בזהב

מאז שנת 2001 מחיר הזהב נמצא במגמת עליה.
בשנת 2001 מחיר הזהב היגיע לשפל של 257$ לאונקיה ומאז הוא נמצא במגמת עליה של הטווח הארוך, עם תנודתיות ומגמות עולות ויורדות לטווח הבינוני. בספטמבר 2011 הזהב הגיע לשיא של כל הזמנים, 1900$ לאונקיה, ירד לשפל של 1050 בסוף שנת 2015 ומאז ועד היום (תחילת 2018) הוא נמצא בדשדוש תוך שמירה על מגמה עולה מתונה. נכון לזמן כתיבת המאמר מחיר הזהב כ 1330$ לאונקיה.
בשנות השבעים, משנת 1970 ועד שנת 1980, עלה מחיר הזהב ב- 2500%, ממחיר של 35$ עד למחיר 875$ לאונקיה.
מדוע עולה מחיר הזהב?  באיזה שלב נמצא מחירו – האם מחירו קרוב לשיא והוא צפוי לרדת חדות או שזו רק ההתחלה?  איך יכול אדם פשוט להשקיע בזהב וממה יש להיזהר?  על שאלות אלה ונוספות אנסה לענות כאן.

ראשית, יש להבין מהו זהב.

אנשים רבים, כולל מומחי השקעות, כלכלנים, וכתבים כלכליים רואים את הזהב כשייך לשוק הסחורות, (Commodities)  בדומה לנפט, נחושת וחיטה. זוהי טעות נפוצה, זהב הוא מטבע, Currency ,למעשה הזהב הוא המטבע האידיאלי, האמתי, ההוגן העתיק ביותר ולדעת רבים הוא המטבע הנצחי, בניגוד למטבעות שהם התחייבויות של ממשלות כגון דולר, שקל או לירה ז"ל. או בניגוד למטבעות קריפטו שהם וירטואליים ולא מוחשיים.

מדוע הזהב הוא הכסף (המטבע) האידיאלי?

הוא נדיר ולא ניתן לייצר אותו מנייר ודיו כמו כסף שממשלות מדפיסות. מטבע זהב קטן אוצר בתוכו ערך רב (בניגוד למטבע ממתכת כסף), ניתן לחלק אותו לכל גודל ועדיין הערך היחסי נשמר (בניגוד ליהלומים), ניתן להעריך את ערכו בקלות על ידי שקילה וטוהר. הוא לא מתקלקל במשך הזמן וניתן לטלטלו בקלות (בניגוד לנדל"ן) ואני מוסיף הערה אקטואלית לימינו שהוא פיזי ואמיתי ולא תלוי בטכנולוגיה ומחשוב כמו המטבעות הוירטואליים.

כל הנאמר כאן במאמר לגבי ההשקעה בזהב נכון במידה מסוימת גם לגבי מתכת הכסף. אני נוהג לקרא לה "האחות הקטנה והעצבנית של הזהב" מכיוון שהשוק שלה יותר קטן והתנודתיות במחיר יותר גבוהה.

מחיר הזהב מושפע מגורמים רבים, רבים מאוד. הוא למעשה הברומטר הכי רגיש לכל אירוע בעולם: כלכלי, גיאופוליטי, מלחמות ואפילו מזג אויר. לעיתים גורם מסוים משפיע חזק על מחירו ולעיתים גורם אחר, קשה מאוד ולדעתי בלתי אפשרי לצפות את מחירו לטווח הקצר.

במאמר זה אני מתרכז בגורמים לטווח ארוך שמשפיעים על מחיר הזהב, אלה הגורמים הבסיסיים (Fundamentals) שאסקור אותם כאן בקצרה:

הגנה בפני אינפלציה: תקציב גירעוני של ממשלות, ובראשם ממשלת ארה"ב, הדפסת כסף מסיבית כדי לתמוך בכלכלה על ידי בנקים מרכזיים גורמים לירידת ערך הכסף מול הזהב. בעקבות המשבר הכלכלי בשנים האחרונות, חייבות ממשלות רבות ובתוכן ישראל למנוע את התחזקות המטבע המקומי כנגד הדולר כדי לשמור על היצוא שלהן. הן עושות זאת על ידי קנית דולרים במטבע מקומי ולמעשה "מדפיסות" מטבע מקומי כדי שלא יתחזק מול הדולר, כלומר ארה"ב גוררת את כל העולם לאינפלציה. ברגע שאינפלציה מתחילה, היא מתנהגת ככדור שלג שגדל מחודש לחודש. כדי לעצור אינפלציה חייבים לקיים תקציב ממשלתי מאוזן, מדיניות כלכלית מרוסנת וריבית ראלית. מצב כזה מכניס משק למיתון ואף פוליטיקאי לא ייזום מהלך כזה (בייחוד במצב הכלכלי הנוכחי) אלא אם אין לו שום בררה אחרת. זה מה שקרה בישראל בשנות השבעים – שמונים.
לכן לדעתי, מצב של התפרצות אינפלציה זה רק שאלה של זמן, זו הדרך שמאז ומעולם נבחרה על ידי הפוליטיקאים. מצד שני לא ניתן לצבור עוד ועוד חובות  או להדפיס עוד ועוד כסף בלי שזה יביא למשבר כלכלי.

הקטנת ההיצע: כל הזהב שזול להפיק כבר נוצל, מחיר ייצור אונקיית זהב עולה בהתמדה בגלל עלית מחירי האנרגיה, הברזל ושאר עלויות הייצור. פעילות הירוקים בעולם גורמת לקשיים רבים יותר בקבלת רישיונות כרייה ובסופו של דבר מאריך את משך הזמן הדרוש להקמת מכרה ואת ההוצאות למניעת נזקים אקולוגים. גורם נוסף מצד ההיצע הוא מכירת זהב ע"י בנקים מרכזיים. החל משנת 2000 הבנקים המרכזיים הגבילו את עצמם בכמות המכירות השנתיות. הביקושים מצד בנקים מרכזיים של סין, הודו, רוסיה ומדינות נוספות בעלות רזרבות של הררי דולרים גובר על ההיצע ולמעשה דוחף את מחיר הזהב כלפי מעלה. כיום, סך הקניות של הבנקים המרכזיים עולה על סך המכירות בסיכום שנתי. זהו מצב חדש שלא היה כדוגמתו למעלה מ-30 שנה. (בשנת 2009 הכריז הבנק העולמי שהוא מוכר חלק מרזרבות הזהב שלו, הדבר גרם לנפילה מידית וחדה במחיר הזהב, לאחר כמה ימים התברר שהודו קנתה חלק גדול מהזהב, הדבר גרם לעליה חדה במחיר הזהב מ-$1035 עד $1225 תוך מספר שבועות).

הגדלת הביקוש: רוב הזהב הקיים בעולם משמש להשקעה, לשמירת עושר ולתכשיטים (שנחשבים גם כן כהשקעה). תהליך ההתפתחות המזורז בארצות אסיה כגון הודו וסין מביא לשיפור המצב הכלכלי שם. במדינות אלו האוכלוסייה מעדיפה השקעות בזהב פיזי. הודו היא צרכנית הזהב הגדולה בעולם ותקופת הסתיו נחשבת בהודו כ"עונת החתונות" ונהוג שם לקנות לכלה הרבה זהב, דבר הגורם להגדלת הביקוש העולמי כל שנה החל מחודש ספטמבר. בסין הממשלה מעודדת רכישת מתכות זהב וכסף כהשקעה לאזרח הקטן. בעבר הדבר היה אסור וכיום הממשלה עושה פרסומת בטלוויזיה הממלכתית ומעודדת את האזרחים לקנות מתכות יקרות להשקעה. גם במערב הביקוש עולה בשנים האחרונות עקב יצירת כלי השקעה חדשים בזהב וכסף פיזיים כגון GLD או SLV , גופים אלה צברו מאות טונות של זהב וכסף תוך מספר שנים מעטות.

מבחינה טכנית, כל השקעה וספקולציה בכל תחום עוברת שלושה שלבים עיקריים, השלב הראשון הוא איסוף סחורה על ידי גורמים חכמים בעלי הון רב וסבלנות, המחיר מדשדש במשך שנים וקיים חוסר עניין מוחלט מצד הציבור הרחב.

בשלב השני משקיעים מצטרפים, המחיר מתחיל לזוז באיטיות, הציבור הרחב עדין בחוץ.

בשלב השלישי הציבור מצטרף לחגיגה. זהו השלב שבו הגורמים שקנו קודם מפיצים את הסחורה לציבור הרחב במחיר גבוה, תנודות המחירים גדולות, כולם מדברים על ההשקעה הזו, במדיה, במסיבות, במונית הנהג נותן טיפים וגם הפנסיונית גברת כהן מחדרה מבקשת מפקיד הבנק לקנות לה קצת מניות X מהחסכונות שלה. נוצרת בועה לפני שלב ההתרסקות. ואז פתאום אין למי למכור והמחיר נופל בחדות, הציבור שוב מפסיד בגדול ונשבע שלא ישקיע יותר ב-X .
זהו התהליך שקורה תמיד, זה קרה במאה ה-17 בהולנד בבורסת הצבעוניים, בבועת הדוט-קום, בביטקוין וכו'.

אז איפה הזהב עכשיו?

ללא כל ספק לא הגענו לשלב השלישי, התופעות המתוארות לעיל עדין לא קורות אצלנו ובעולם. הציבור הרחב עדין רחוק מהשקעה בזהב. יש ניצנים בודדים, אך רוב הציבור לא מודע לסיפור של הזהב. לדעתי אנחנו בשלב השני, לכן אני חושב שלמרות שהזהב עלה כבר במאות אחוזים מאז השפל של 2001, יש מקום רב להמשך העלייה במחירו.

איך להשקיע בזהב?

ישנן דרכים רבות ומגוונות, אתייחס כאן לחלקן:

חוזים עתידים בבורסת הסחורות: "שומר נפשו וכספו ירחק". זוהי ספקולציה לטווח קצר, כ-95% מהמשקיעים בדרך זו מפסידים את כספם לכרישים הגדולים. לברוח.

מניות של חברות העוסקות בכרייה וחיפוש זהב: יש אלפי חברות כאלה בשלבים שונים של תהליך- יצרנים גדולים, יצרנים בינוניים בשלבי הקמת מכרה או בשלב החיפושים. השקעה במניות של חברות דורשת ידע והבנה של התחום. היתרון שלחברות יש מינוף (Leverage) על מחיר הזהב, זה יתרון בעליות וחיסרון בירידות. ישנן חברות שמכרו את תפוקת הזהב שלהן מראש במחיר נמוך וכאשר מחיר הזהב עולה הן מפסידות כסף במקום להרוויח. יש להימנע מהשקעה בהן.

מחירי מניות חברות המכרות מאוד תנודתיים, מושפעים מגורמים נוספים כגון מצב שוק המניות ולא רק ממחיר הזהב. ההשקעה בהן דורשת ידע רב ולא הייתי ממליץ להשקיע בהן ללא עזרה של מומחים בתחום כגון:
www.caseyresearch.com
www. katusaresearch.com

תעודות סל: ישנם מספר סוגים, כגון GLD העוקבת אחר מחיר הזהב או SLV העוקבת אחר מחיר הכסף. אם בוחרים באפשרות זו אני ממליץ להשתמש ב- CEF מאחר וחברה זו מחזיקה באופן "שקוף" לציבור את המתכות היקרות שלה (50% זהב ו-50% כסף). לגבי GLD ו-SLV, אין להן שקיפות מלאה ויש גורמים הטוענים שאין להן את כל כמות הזהב והכסף שהן מצהירות עליה (משתמשים בחוזים עתידיים במקום זהב פיזי). יש לזכור שהשקעה בדרך זו מחייבת עמלות קניה ומכירה של המניות וכן תשלום מס ריווחי הון על הרווחים.

זהב ממשי: בצורה של מטבעות או מטילי זהב. היתרון הבולט כאן שכאשר אתה מחזיק זהב ממשי – אין שום אדם או גוף כלכלי או ממלכתי המפריד בינך לבין הכסף שלך. בכל אפשרות אחרת, כולל כסף מזומן ישראלי, זר או וירטואלי, אתה מחזיק התחייבות של מישהו לערך הנייר או המניה. חברות, בנקים וגם ממשלות יכולים להודיע לך בוקר אחד שהנייר שאתה מחזיק שווה פחות או לא שווה בכלל. החזקת זהב ממשי מחייבת אמצעי אבטחה כגון כספת בבנק וביטוח מתאים.
בקטגוריה זו ישנן שתי אפשרויות עיקריות להשקעה:

מטבעות זהב ומטילי זהב ללא ערך אספני: מטבעות נפוצים בארץ הם ה"קרוגרנג" הדרום אפריקאי (מכיל אונקיה אחת בדיוק או חלקי אונקיה), ה"סוברין" האנגלי (משקלו 7.988 , תכולת הזהב 91.666% , ישנן זיופים שבהם תכולת הזהב נמוכה יותר). ישנם רבים נוספים. יתרונם של מטבעות ללא ערך אספני ומטילים הוא בנזילות ובזמינות שלהם. יש לרכוש את המטבעות מאדם אמין כדי לא לפול בפח.
אתר מומלץ למחירי מטבעות ומטילי זהב בחו"ל הוא:
www.kitco.com

מטבעות בעלי ערך אספני: מהארץ ומחו"ל. השקעה בהן מחייבת ידע והכרות עם התחום האספני. לדעתי קיימת הזדמנות בשוק מטבעות הזהב הישראלי שכיום מטבעות אספנים נמכרים במחירים דומים למחירי מטבעות לא אספניים. במצב כזה, כאשר אתה משלם פרמיה נמוכה, הסיכון שלך הוא נמוך אך קיים סיכוי שבמשך הזמן הערך האספני של המטבע יעלה ותוכל לממש את המטבע בפרמיה גבוהה יותר. באופן גס אני יכול לומר שהפרמטר החשוב ביותר הוא הכמות שהונפקה לשוק, ככל שהמטבע/מדליה נדיר יותר ערכו האספני גבוה יותר, ישנן פרמטרים נוספים כגון נושא המטבע/מדליה, תכולת הזהב ועוד.

לסיכום המאמר אני רוצה להתייחס לזווית הפסיכולוגית. הזהב הוא תנודתי, מי שמשקיע בזהב לטווח ארוך צריך להתעלם מהתנודות היום-יומיות, מי שלא יכול לסבול שינויים קיצוניים-שלא יכנס לתחום מראש. כאשר אתה קונה – בדרך כלל תהיה תקופה מסוימת שבו מחיר הזהב ירד מתחת למחיר הקניה שלך. כמשקיע לטווח ארוך עליך לקבל בהבנה מצב כזה ולא לכעוס על עצמך, זוהי אשליה לחשוב שניתן לקנות במחיר הנמוך ביותר (ולמכור במחיר הגבוה ביותר).

אשמח לשמוע מכם תגובות, הערות והארות
בהצלחה,
מנחם.

* אודות מנחם
הכותב הוא אספן ותיק של מטבעות ומדליות ישראליים
www.menachemcoins.com
menachema1@gmail.com
[הערת מערכת – אין כאן המלצה אלא חוות דעת של כותב/ת הפוסט שמבוסס על נסיונו/ה]