מיומנויות למידה

[פוסט אורח מאת משה וולפסון* – רשת MGN]

היכולת שלנו להשיג מטרות נגזרת מסך ההצלחות והכישלונות שלנו

במפגש האחרון של מועדון הסולידים הצפונים, משה העביר הרצאה בנושא מיומנויות למידה ולאחר מכן היה דיון מעניין ו Brain Storming.
זה תקציר ההרצאה ואתם מוזמנים להגיב ולשאול שאלות.
המספרים ב [ ] מתייחסים למספר השקף במצגת.

[3]
כשאני מתכנן טיול אני מתחשב במגבלות הפיזיות שלי.
איזה מרחק נוח לי ללכת?
כמה משקל נוח לי לסחוב?
במוקד ההרצאה של היום נתבונן בנקודות החולשה והחוזק שלנו כלומדים.

[4]
מה יהיה לנו היום?

• משוואת המוטיבציה ודרכים לנצל אותה
• כסילופון אחד
• תוסף אחד לכרום
• אפליקציה אחת
• משחק מחשב אחד
• הפסקות
• סריקה שבועית
• המלצות לקריאה נוספת

[5]
מוטיבציה זה הכוח שדוחף אותנו להמשיך במשימה קשה. לעבוד על פרוייקט ארוך לילה אחרי לילה או להמשיך לחסוך שנה אחרי שנה.
חלק גדול מההדרכה היום תתמקד במוטיבציה. לדעתי זהו אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על הצלחה בלימודים.

[6]
חשוב לי לעשות את האבחנה בין מוטיבציה לכוח רצון וזה לא אותו הדבר.
מוטיבציה היא דרייב להמשיך בנושא ספציפי.
כוח רצון זה היכולת "לדחוף את עצמנו" לעשות כל פעולה שהיא כמו סידור החדר או למידה למבחן.
הבעיה עם כוח רצון זה שהוא משאב מוגבל מוטיבציה מצד שני אפשר להגביר כמו שנראה בעוד רגע.

[7]
זוהי המשוואה שהפסיכולוגים מציגים היום בתור משוואת המוטיבציה.
היא ידועה גם בשם משוואת הדחיינות. אלו הם למעשה שני ערכים הפוכים אם האחד גבוה השני נמוך.
צפי להצלחה – כמה אני מאמין שאצליח באופן סובייקטיבי.
ערך – כמה אני מרוויח מהמשימה בטווח הארוך? כמה אני נהנה מביצועה בטווח הקצר?
אימפולסיביות – כמה אני נוטה לפעול על פי הסחות דעת?
עיכוב – כמה זמן ייקח עד שאראה תגמול על המאמץ שלי.
כדי להגדיל את המוטיבציה עלינו להגדיל את הערכים למעלה ולהקטין את הערכים למטה.

[8]
האמונה ביכולת שלנו להשיג מטרות נגזרת מסך ההצלחות והכישלונות שלנו.
אם הצלחנו הרבה יהיה לנו ביטחון עצמי גבוה ולהפך.
כדי להעלות את האמונה שלנו בסבירות להצלחה נבנה באופן מלאכותי סדרה של הצלחות. בטכניקה שקרויה "ספירלת הצלחה". ניצור לעצמנו סדרת משימות בדרגת קושי עולה.
נתחיל ברמה מגוחכת שאין סיכוי שלא נעמוד בה. לדוגמה, אם המטרה שלנו היא לכתוב נציב לעצמנו מטרה לכתוב משפט אחד ביום. לאט ובזהירות נגדיל את רמת הקושי במשימה. נכתוב שני משפטים ביום לאחר מכן פסקה ביום ולבסוף 1000 מילים ביום.
כשאני כותב דוחות לאוניברסיטה אני תמיד מתחיל מהחלק הקל. בעיקר כדי להיכנס למוד המתאים אבל גם כי אחרי זה אני "יודע שאני יכול". במילים אחרות השגתי הצלחה קטנה במטלה

[9]
ניגש לסוגיית הערך.
כאמור ערך זה כמה אני משיג מהגשמת המשימה. גם לטווח הארוך אבל גם במהלך ביצוע המטלה. המטרה שלי היא להפוך משימות למשחקים וכך להגביר את הערך שלהם.
לטכניקה הזו יש אין ספור הטיות אפשריות. צריכים לשטוף כלים? האם תוכלו לעשות את זה בעיניים עצומות? צריכים לכתוב מכתב משעמם? האם תוכלו לעשות את זה בלי שימוש באות 'י'? האם תוכלו להתקלח תוך חמש דקות? להכין ארוחת ערב רק עם יד אחת?  אתגרו את עצמכם. התחרו בשיא הקודם שלכם או באנשים אחרים וכל משימה תהפוך לכיפית יותר.
לימודים  – האם תוכלו לעשות התערבות עם חבר מי מגיע ראשון לכיתה?
כשבניתי את המצגת הזו הצבתי לעצמי אתגר – האם אני יכול ליצור מצגת בלי שום דבר כתוב?

[10]
מכירים את זה שאתם כל כך שקועים במשהו שהעולם בחוץ לא קיים?
רק אתם ומה שאתם עושים? כשאתם מסיימים אתם מרגישים לפתע צמאים או רעבים וקולטים שעברו המון שעות?התופעה הזו מכונה זרימה

[11]
יש שני פקטורים בכל פעולה. כמה המשימה קשה וכמה אנחנו מיומנים בה.
אם המשימה קשה והמיומנות שלנו נמוכה נתייאש.
אם המשימה קלה והמיומנות שלנו גבוהה נשתעמם.
מה קורה באמצע? במקום שבו רמת האתגר מתאימה לרמת המיומנות שלנו?
שם נמצאת הזרימה
שנו את המשימות שלכם כדי להעלות את הסבירות לזרימה. קל לכם מידי ואתם משתעממים? נסו להעלות את הרמה.
קשה לכם? חפשו דרכים להוריד את רמת המשימה.
זרימה היא דרך נהדרת להשיג כמויות גבוהות של עבודה בזמן קצר ובהנאה יחסית
שימו לב שלוקח זמן להיכנס למצב הזה ושהסחות דעת הורסות אותו בקלות. עוד נדבר בהרחבה על טכניקות להפחית הסחות דעת.

[12]
צרו תגמול להצלחה.
שבחו את עצמכם על מה שהספקתם, רקדו את ריקוד הניצחון או שתפו חברים טובים בהישג. ההיגיון מאחורי הטכניקה הזו היא שהיא מעבירה את התגמול מהעתיד הרחוק לעתיד הקרוב.
לדוג' שלמדתי תכנות במקום להמתין חודשים עד שאגיע לרמה סבירה שתפתי את החברים בפייסבוק בכל ניצחון קטן. זהירות, שימוש יתר בטכניקה הזו יכול לשתק. (עבדתי מעולה עד עכשיו בוא נשב קצת על פייסבוק…)
טכניקה שנייה להקטין זמן לתגמול זה לפרק משימה גדולה לתת משימות.
במקום להגדיר כמטרה ללמוד ערבית, תגדירו שאתם רוצים לדעת 10 מילים חדשות בערבית עד סוף היום. במטרות קטנות הזמן לתגמול הוא מינימאלי (עשר דקות במקום כמה חודשים).
כמובן שכדי לעמוד במטרה הכללית תצטרכו לבצע מאות ואף אלפי תתי מטרות. אבל "גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד קטן".
מניסיון, הרבה יותר קל לעמוד בתת מטרות קטנות מאשר במטרות גדולות.
נקודה נוספת שיש לחשוב עליה היא לעבוד לפי פעולה ולא לפי תוצר.
כלומר הגדירו את המטרות שלכם לפי מה אתם עושים ולא לפי התוצאה שאליה אתם מכוונים.
אם נחזור לדוגמת הערבית, עדיף להגדיר מטרה של ללמוד עשר דקות ערבית ביום מאשר להציב מטרה של ללמוד 10 מילים חדשות ביום. ההבדל נראה זניח אבל יש לנו שליטה על הפעולות שלנו (כמה זמן השקענו) אבל לא על התוצאות (כמה מילים למדנו בפועל). ההתמקדות בחלק שנמצא בשליטתנו מקל עלינו להצליח במשימה.

[13]
דרך נוספת להקטנת הזמן לתגמול היא לקבל משוב מיידי על הצלחת המשימות שלנו.
לשם כך אני משתמש במשחק המחשב Habitica שבו הדמות שלי מקבלת נקודות ומתחזקת בכל פעם שאני משלים משימה.
https://habitica.com/static/front
זה דבילי זה ילדותי אבל זה עובד.
פירוט על איך המשחק עובד
https://www.youtube.com/watch?v=BxxKm7tSL6I&t=4s
אחת מהטכניקות להגברת מוטיבציה היא להצטרף לחבורה קיימת. מחד כשאתם מוקפים בסביבה של אנשים חדורי מוטיבציה גם המוטיבציה שלכם גדלה.
מצד שני אם אתם לא עושים את המשימות שלכם שאר החבורה תפגע. כדי להצטרף לחבורה שלי אתם מוזמנים לשלוח הודעה פרטית לID שלי ואצרף אתכם.
איך שולחים הודעה
http://habitica.wikia.com/wiki/Private_Messaging
הID שלי:
d5e57fd3-bf2b-42f9-8b6a-132fde4831bc

[14]
אני נמצא כבר תקופה ארוכה במסע לנטוש את הסמארטפון שלי ולאמץ כסילופון כדרך להפחית את הסחות הדעת שאני חווה מוואטסאפ/אינטרנט.
פירוט תוכלו למצוא בפוסט שכתבתי בסלואו
http://slow.org.il/2017/02/20/%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A2%D7%9D-%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9F/

[15]
אחד מהכלים רבי העוצמה שמשאירים אותי ממוקד על האינטרנט זה התוסף לכרום stayfocusd.
הוא מגביל את זמן הגלישה שלי לאתרים מסיחי דעת ומנתק אותי מהאינטרנט בשעה שפויה בערב..
מידע נוסף וכמה טכניקות שימושיות נוספות תמצאו בפוסט שכתבתי בנושא בסלואו
http://slow.org.il/2017/03/28/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99/

[16]
תוכנה נוספת שיכולה לעזור למי שכותב הרבה היא התוכנה Cold turkey.
התוכנה הזו "תנעל" אתכם במסך כתיבה עד שיעבור X זמן או עד שתכתבו Y מילים.
תוכלו להוריד אותה כאן:
https://getcoldturkey.com/

[17]
נשאלתי האם כל הטכניקות והכלים האלו נובעים מפחד? האם אני לא סומך על עצמי?
התשובה שלי היא שכח רצון הוא משאב מוגבל. אני מעדיף לבנות מערכות שימנעו ממני את הצורך לריב עם עצמי. במקום לנסות להכריח את עצמי להגביל את זמן הגלישה בפייסבוק אני מגדיר זאת פעם אחת.
במקום לנסות לא להעיף מבט בפלאפון כל פעם שיש הודעה בוואטסאפ אני נפטר מהסמארטפון.
אני רואה זאת כניהול של משאב מוגבל – כח הרצון.

[18]
כשאני מסכם בכיתה אני עובד עם מחברת קלאסית של ילדים בכיתה ד'.
לא תמיד זה נוח אבל לא משנה כמה השיעור משעמם אני לא יכול להבריז ממנו לדיוני עומק בפורום הסולידית

[19]
ישנם כמה דברים נוספים שהורגים מוטיבציה וחשוב לי לעבור עליהם.
משימות לא מוגדות היטב – לדעת את כל החומר למבחן הקרוב זו משימה גרועה.
משימות צריכות להכיל בתוכם צעדים פרקטיים לביצוע.
לעומת זאת משימה בסגנון:
להשיג את הסיכום באנטומיה
לקרוא עשרה עמודים מידי יום
לרשום בצד מושגים חשובים
לגשת למבחן
זו כבר אסטרטגיה שבה ברור מה צריך לעשות.
משימות גדולות מידי – בשבוע הקרוב אני רוצה להפוך מבטטת כורסה לאוסיין בולט. טיפה כנות עצמית ואני יודע שזה לא יקרה. אז עזבו אני נשאר לראות עוד פרק בלוציפר.
משימה טובה בהרבה תהיה לרוץ השבוע 2 דקות ביום ראשון בערב ועוד 3 דקות בשלישי בערב.
שימו לב שגם הפכתי את המשימה ליותר ספציפית וגם הכנסתי כאן ספירלת הצלחה.

[20]
למה קריאה חוזרת ונשנית של סיכומים היא רעיון גרוע?
יש לנו 2 סוגים של זיכרון – זיהוי ושליפה.
כשאנחנו קוראים סיכום שוב ושוב אנחנו נחשפים לחומר ואומרים לעצמנו – אה כן זה מוכר אני יודע את החומר.
הבעיה היא שבמבחן זה לא מספיק להרגיש שהחומר נראה מוכר. אתם צריכים להיות מסוגלים לשלוף את התשובה הנכונה. בשביל זה אתם צריכים שיטת שינון שונה ואת כלי עזר המתאים.

[21]
זו עקומת השכחה.
על פי המחקרים בתחום חשיפה חוזרת למידע במרחקים נכונים תגרום לכם לזכור אותו טוב יותר.
עקומת השכחה – קובעת שיש פרק זמן קבוע מרגע שנחשפתם לעובדה עד שתשכחו אותה.
בנוסף היא קובעת שחזרות על החומר במרווחים מסוימים יאטו מאוד את תהלך השכחה

[22]
בהתבסס על המשוואה הזו פותחו אפליקציות של למידה בהפסקות. במילים אחרות האפליקציה תציג לנו את החומר רגע לפני שנשכח אותו.
כדי לעשות זאת אני ממליץ על האפליקציה/תוכנה/אתר אנקי שתראה לכם שוב ושוב את הכרטיסים שיצרתם עם החומר בהתאם לרמה בה אתם זוכרים אותו.
איך זה עובד?
אנחנו ניצור סדרה של שאלות פשוטות עם תשובות בנות משפט אחד או שניים
וכך נוכל בתוך דקות ספורות לעבור על כמויות גדולות של עובדות.
2-3 כללים בנוגע ליצירת שאלות מוצלחות.
כרטיס אחד שאלה אחת.
תשובות קצרות – גג משפט שניים.
פרקו נושאים מורכבים למספר כרטיסים.
צרו כרטיסים דו כיוונים – באיזה שנה התגלתה אמריקה? מה קרה ב 1942?
כמה טיפים נוספים תוכלו למצוא כאן
https://www.youtube.com/watch?v=mzCEJVtED0U

[23]
למה חשוב לעשות הפסקות מידי פעם?
הריכוז שלנו הולך ומתדלדל.
עבודה ל 45 דקות
עצירה לרבע שעה
עבודה ל 45 דקות
ועצירה לרבע שעה
תהיה יותר אפקטיבית מאשר למידה ברצף לשעתיים.
מתי לעשות את ההפסקות?
בכל פעם שאתם מרגישים שהריכוז שלכם מתחיל להיפגע.
מידע נוסף תוכלו כאן:
http://calnewport.com/blog/2016/09/14/on-deep-breaks/

[24]
הפסקות מתחלקות להפסקות רעות והפסקות טובות
נתחיל עם מה מגדיר הפסקה רעה:
היא נוטה להמשך יותר מהזמן שתכננו
היא תמשיך להסיח את תשומת ליבנו גם כשההפסקה נגמרה
פייסבוק
מייל
אינטרנט
כל אלו כלולים בהפסקות רעות
הפסקות טובות מצד שני הם משעממות
צאו להליכה
לכו לשתות
תשטפו פנים
הבעיה עם הפסקות רעות זה שלוקח לנו הרבה זמן לחזור להתרכז אחריהם
תופעה שמכונה attention residue
עוד על הנושא תוכלו לקרוא כאן
http://calnewport.com/blog/2016/09/06/a-productivity-lesson-from-a-classic-arcade-game/#comments

[25]
אחד מהדברים שעוזרים לי להישאר עם אצבע על הדופק בכל הפרויקטים שלי זה לשבת פעם בשבוע ולבדוק את כל התזכורות וכל ההערות שרשמתי לעצמי במהלך בשבוע האחרון.
זה יכול לקחת שעתיים מהלו"ז אבל זו השקעה משתלמת של זמן.

* אדות משה וולפסון – משה הוא סטודנט לביולוגיה וחוקר את אומנות התרמילאות – איך לטייל בזול ובנוחות ואיך אפשר להפוך את הטיול הבא שלכם לקל ומהנה מאוד. משה הקים אתר/בלוג  התרמילאי ואתם מוזמנים לבקר.המתייעל ממליץ בחום לבקר באתרו של משה ותקבלו עצות, רעיונות וטיפים חינם אין כסף.