אנרגיה בישראל – סיכום

בפרק הקודם ניסינו לעמוד על ההיתכנות לביסוס משק האנרגיה בישראל על האנרגיות המתחדשות ונוכחנו כי הגז הטבעי והנפט יהיו איתנו עוד זמן רב. בפרק הנוכחי נסכם את הדברים ונציע מדיניות בנושא.

הגז הטבעי והנפט הם שני מקורות האנרגיה החשובים ביותר בעולם, וגם עבור מדינת ישראל. שניהם משונעים דרך המרחב הימי של ישראל, והם מבססים כמעט ב-100% את משק החשמל, התחבורה והתעשייה הישראלי.

לאור היותה מדינת שמש מדברית, ישראל מתקדמת יחסית בנושא האנרגיה הסולארית, שזו האנרגיה המתחדשת הכמעט בלעדית שיש לה שימוש במדינה. כיום שוק החשמל הישראלי פועל על כ-75% גז טבעי, 7% אנרגיה מתחדשת והיתר מתחלק בין פחם, נפט ואנרגיות מתחדשות אחרות. הגז הטבעי הוא אוצר כביר עבור מדינת ישראל ובזכותו ניתן היה לנקות את המדינה מהזיהום שיצר הפחם. בעבר, הפחם ביסס בצורה דומיננטית את משק החשמל הישראלי, אולם הגז הטבעי החליף אותו. ניתן לראות את מקורות האנרגיה לחשמל הישראלי בשנת 2008 (התמונה משמאל) לעומת 2015 (התמונה מימין):

הגז הטבעי מצוי ב"מים הכלכליים" של ישראל ועתודות רבות נחשפו בעשור וחצי האחרונים. זה גם הפך את המרחב הימי של מדינת ישראל למשמעותי וחשוב, הביא להשקעות תקציביות רחבות מצד צה"ל וחיל הים, האמונים על הגנת אסדות וצינורות הגז ויצר שיתופי פעולה בין ישראל לשכנותיה. מדינת ישראל הפכה ליצואנית גז טבעי חשובה באזור המזרח התיכון, וכמויות הייצוא עולות משנה לשנה (ב2020 ייצאה כ-4.5 ממ"ק וב2021 יייצאה כ-7 ממ"ק גז טבעי). בנוסף, ישראל מובאת בחשבון בתחשיבים בינלאומיים העוסקים בייצוא גז טבעי ממצרים אל אירופה, שכן רוב הגז הטבעי שישראל מייצאת למצרים, למעשה מונזל ומיוצא. ומכאן, שישראל צברה מעמד מדיני חשוב במשק האנרגיה האזורי. ישראל גם שותפה ב"פורום הגז" של מדינות מזרח הים התיכון בקהיר, והיא לוקחת חלק בברית האנרגיה האזורית של מצרים, יוון וקפריסין (ששיתופי הפעולה ביניהן הפכו להדוקים בשל המחלוקת והמתיחות מול טורקיה בסוגיית הגז בים). לאור ההסברים שעלו בפרקים הקודמים אודות מרכזיותו של הגז הטבעי במשק האנרגיה בישראל, וחשיבותו הן עבור מדינות ישראל והן בעולם בכלל, כותבת שורות אלו מעודדת את המשך חיפוש והפקת הגז במימי ישראל והגברת ייצואו. לדידי, האצת ייצוא הגז הטבעי יניב לישראל הן רווח כלכלי ניכר והן רווח מדיני, חיזוק המוניטין של המדינה ויכולת המיקוח שלה. עצם היות הגז הטבעי מקור האנרגיה החשוב כיום בעולם אחרי או לצד הנפט, והעובדה כי לישראל יש עתודות רבות ממנו, הרבה מעל לכמות הצריכה המקומית של המדינה, מהווים נכס רם מעלה עבור מדינת ישראל.

לדעתי, יש לפתח מדיניות רחבת היקף אודות פיתוח המרחב הימי של מדינת ישראל, לרבות קידום חקיקה בנושאים אקולוגיים והגנה על הסביבה הימית, הגדרת סמכויות ואופן הטיפול לאירועים המתרחשים בים, האצת הפקת וייצוא הגז הטבעי והעמקה בהבנת הסיכויים והסיכונים העולים במרחב הימי המתפתח בימינו – מרחב בו מדינות מוצאות עניין גובר והולך, בשל התרחבות הסחר הימי וגילויי עתודות הגז הטבעי. ישראל תיאלץ להתמודד עם איומים ואתגרים רבים במרחב זה. הסכסוך הימי עם לבנון, שכולל בתוכו נפיצות עם ארגון החיזבאללה העלולה להוות סיכון גם להידלקותה של מערכה אזורית,  הינו סימפטום בולט לכך. על מנת לעשות כן, על המגזר הפרטי לקחת חלק דומיננטי וביכולתן של החברות הפרטיות השונות לקדם את משק האנרגיה של ישראל ולספק פתרונות בשטח. כפי שבעבר ידעו החברות להתאים עצמן לשינויים ולהסתגל למצבים חדשים, למשל במשבר האנרגיה או בחיפוש והפקת הגז עבור המדינה כשזו החליטה לעודד את החלפת הפחם על ידי הגז הטבעי.

עם כל חשיבותו של הגז הטבעי, המהווה נכס רב מעלה עבור ישראל, חשובות גם החלופות האנרגטיות הירוקות, אותן המגזר הפרטי עשוי לקדם. חברות בתחום הסולארי יכולות להקים חוות של פאנלים סולאריים, לשדרג את קווי הולכת החשמל מהם אל בתי האזרחים ולפרוס גגות סולאריים מעל מבנים רבים, בעיקר באזור מרכז הארץ הצפוף שרוב הביקוש לחשמל בישראל נמצא בו. חברות פרטיות עשויות להפוך את התקנת הפאנלים הסולאריים לרווחיים עבור האזרחים, וכך גם ליצור פתרון אקולוגי, גם לקדם את הכלכלה וגם לענות על הצרכים האנרגטיים. אחוזים רבים ממשקי החשמל של מדינות בעולם מבוססים על אנרגיות ירוקות – רוח, שמש, מים, פסולת והתייעלות אנרגטית. הסרת רגולציה חוסמת בעניין עשויה לאפשר לעשרות הרבות של החברות הפועלות בישראל בשוק האנרגיה הירוקה לספק פתרונות יעילים ונקיים עבור הצרכים האנרגטיים של מדינת ישראל. המגזר הפרטי יכול לקדם את המחזור והשימוש בפסולת ליצירת חשמל, ולהקים מתקני אנרגיה המבוססים על פסולת ושפכים, כמו המתקן של חברת גיחון בנחל שורק או מתקני הביו-גז המפיקים אנרגיה משאריות מזון. ביכולתו של המגזר הפרטי לזהות את הצרכים והאילוצים של שוק האנרגיה בישראל, את המגבלות וההזדמנויות, לפתח את הכלים והפתרונות וליזום ולדחוף פרויקטים רווחיים רבים בשוק האנרגיה הנקייה. בכך גם תתבסס עצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל ושל אזרחי ישראל עצמם, השותפים לפרויקטים הללו.