איגרת חוב

ההגדרה הפורמלית איגרת חוב היא נייר ערך המבטיח למחזיק בו תשלומים במועדים שנקבעו מראש. במילים אחרות אגרת חוב היא הלוואה המונפקת על ידי חברה ציבורית או ממשלה, המעידה על התחייבות המנפיק לשלם תשלומים נושאי ריבית (לעיתים צמוד למדד) בתאריכים ותנאים הידועים מראש. אגרת חוב היא בעצם עוד דרך של חברה, תאגיד, מדינה לגייס הון מהציבור בדומה לתהליך של לקיחת הלוואה מהבנק, מטרות גיוס ההון משתנות בהתאם למנפיק.

מושגי יסוד באג"ח:

מנפיק – ממשלה, רשות מקומית, חברה
ערך נקוב – קרן החוב המוגדרת באג"ח (סכום הגיוס הראשוני של ההלוואה)
מועד הפדיון – מועד התשלום האחרון
ריבית נקובה – הריבית על תשלומי האג"ח
מח"מ – משך החיים ממוצע, הוא הזמן הממוצע עד לקבלת תשלומים באג"ח.

כיצד מרוויחים מהחזקה באג"ח:
איגרת חוב נסחרת בבורסה וניתן לקנות למכור אותה בלי שום קשר למועד הפדיון של האג"ח, לרוב אג"ח מונפקת ביחידות של 100 אג' ערך נקוב, לדוגמה חברה גייסה מיליון ש"ח דרך איגרות חוב היא למעשה הנפיקה 1,000,000 יחידות אג"ח בעלי ערך נקוב של 100 אג' ליחידה.
התשואה מאיגרת חוב מגולמת  משני חלקים:
1. ריבית המשולמת על אגרת חוב, לדוגמה אג"ח לשנה אחת המשלמת ריבית של 4% ונסחרת ב100 הרוכש יקבל במועד הפדיון 104.
2. רווח או הפסד הון – בדומה למניות אג"ח נסחרות בבורסה ובהתאם לביקוש והיצע מחירים משתנה ואנו יכולים להרוויח מעליית ערך בשוק, לדוגמה קנינו יחידת אג"ח הנסחרת ב100 ומחירה עלה כעבור שבוע ל102 הרווחנו מעליית ערך של 2 אג' ליחידה.

סוגי אג"ח בשוק:

1. אג"ח קונצרני:

אג"ח שמונפק על ידי חברה, בשונה ממניות החזקת אג"ח אינה מקנה זכויות ייחודיות בחברה, מחזיקי האג"ח נחשבים רק כבעלי החוב ובעת פירוק החברה הם אמורים לקבל תשלום ראשון לפני בעלי המניות. אג"ח קונצרני נחשב לפחות סולידי מאג"ח שמונפק על די הממשלה כיוון שהוא מגלם את הסיכון של החברה בשונה ממדינה (הסיכוי שחברה תפשוט רגל גדול יותר מסיכוי שמדינה תפשוט רגל), ישנן חברות בארץ שאחראיות על הדירוג של אג"ח קונצרני בהתאם למצבה הפיננסי של החברה והסיכונים הכרוכים בשוק שהיא נמצאת, ככל שהדירוג גבוה יותר כך ההשקעה נחשבת לבטוחה יותר, וככל שהדירוג נמוך יותר ההשקעה תחשב למסוכנת יותר מחירה בשוק לרוב יהיה נמוך יותר כתוצאה מביקוש נמוך ואג"ח קונצרני זה ייקרא " אג"ח זבל ".

2. אג"ח ממשלתי:

אג"ח שמונפק על ידי המדינה, המדינה משתמשת בכספי ההשקעה לשימושים שונים: פרויקטים ציבוריים, תשתיות, חינוך, בריאות, וכיסוי גירעון ועוד. נחשב כהשקעה סולידית בעלת תשואה נמוכה וסיכון נמוך. קיימים כמה סוגים של אג"ח של ממשלתיות:

–  מק"מ: מלווה ממשלתי קצר מועד  לתקופה של עד שנה אחת, אינו נושא ריבית ותשואתו מורכבת מרווח הון בלבד על ידי הנפקה בשער נמוך מ100. בשונה משאר האג"חים הממשלתיים אג"ח זו מונפקת בלבד על ידי הבנק המרכזי.
– ממשלתי שקלי: אג"ח שקלי בעל ריבית קבועה שאינה צמודה למדד אשר נקבעת ביום ההנפקה המשלמת תשלום קבוע, מועד פדיונה ארוך משנה.
– ממשלתי צמודה: אג"ח שקלי בעל ריבית קבועה אשר צמודה למדד המחירים לצרכן המשלמת תשלום קבוע, מועד פדיונה ארוך משנה.
– אג"ח בריבית משתנה: אינה צמודה למדד, משלמת ריבית שמשתנה בהתאם לממוצע שינוי תשואת המק"מ.